בחלק זה נראה נכיר את nodejs express, נדבר על התפקיד של כל חלק בו ואיך הם עובדים אחד עם השני.
הכל כמובן בקצרה ובפשטות (נצא מנקודת הנחה שהבסיס נתונים שלנו הוא מונגו – mongoDB).
מה זה nodejs express?
זה javascript שרץ בצד השרת ויכול לבצע כל מה שקוד צד שרת מסוגל לעשות, לתקשר עם DB, לספק API, לשלוט בתשובות שחוזרות לצד הלקוח ועוד הרבה שימושים אחרים. כידוע לנו JS לא יכול לרוץ בצד שרת, אז מה שעשו הוא לעטוף את הסקריפט בקוד שהשרת כן מבין ולחבר אותם אחד לשני (C++).
דבר ראשון, יש להתקין NPM ו-NODEJS:
אחרי שיש לנו אותם אפשר לעבור לשלב 2:
ניצור ספריה חדשה ששם אנחנו נעבוד.
ב-CMD בתוך הספריה נריץ את הפקודה הבאה
npm install express --save npm install mongoose --save
בסיום הריצה נראה 2 תוספות חדשות בספריה:
- package-lock.json
- node_modules
הראשון מחזיק את ההגדרות של החבילות שצריך כדי להריץ את הפרויקט והשני מחזיק את החבילות עצמן.
שלב 3:
ניצור קובץ בשם app.js
זו נקודת הפתיחה שלנו, זה הקובץ שיאסוף את כל שאר הקבצים שניצור בהמשך.
בשלב זה נעצור ונכיר קצת את המבנה ספריה שאנחנו הולכים ליצור ומה התפקיד שלהם.
בנוסף לקבצים ולספריה שהזכרנו למעלה, אנחנו ניצור את הספריות הבאות:
- models
- controllers
- routes
- middleware
- images
הסדר של השלושה הראשונים שכתבתי למעלה, הוא גם הסדר שאנחנו נעבוד כאשר מגדירים API חדש, הסיבה היא התלות של אחד בשני.
models
הספריה הזו מחזיקה קבצים שהתפקיד שלהם הוא להגדיר בלבד איך האובייקט אמור להראות כאשר מטפלים במידע.
בנוסף, נגדיר שם אם המידע הוא חובה, הסוג שלו והשיוך שלו (סוג של FK/ קשר לזיהוי של אובייקט אחר) כך שנוכל לקשור אותם ביחד.
כך יראה מודל של המשתמש
const mongoose = require('mongoose'); const uniqueValidator = require('mongoose-unique-validator'); const loginSchema = mongoose.Schema({ firstName: { type: String, required: true }, lastName: { type: String, required: true }, email: { type: String, required: true, unique: true }, password: { type: String, required: true }, birthday: { type: String }, }); loginSchema.plugin(uniqueValidator); module.exports = mongoose.model('Login', loginSchema);
שורה 1 :
קריאה למונגוס – זהו כלי שעוזר לנו לתקשר עם mongoDB.
שורה 2:
לא ממש חייבים את התוסף אבל הוא עוזר לנו לבדוק שאכן השדות שהגדרנו וסימנו אותם כייחודים יהיו יחודיים לפני שמירה בבסיס הנתונים.
שימו לב שצריך להתקין את התוסף עם NPM לפני השימוש.
שורה 4-10:
ההגדרה של תצורת האובייקט שאנחנו נעבוד איתו וכך נשמור אותו בבסיס הנתונים.
אפשר להגדיר את המאפיינים כ-string, number, date, bool וכו', בנוסף אנחנו מגדירים אם המאפיין הוא חובה ואפשר לראות במייל שנוסף גם unique כך שהוא יופיע רק פעם אחת ב-DB שלנו.
שורה 12:
מוסיפים את הבודק שלנו משורה 2 לסכמה כדי שתבוצע בדיקה לפני נסיון שמירה בבסיס הנתונים.
שורה 14:
אנחנו מוסיפים למודול הראשי את המודל שיצרנו, קובעים מה יהיה השם שלו (נהוג להתחיל באות גדולה) ומשייכים לו את האובייקט שיצרנו בשורה 4
עכשיו נראה איך יראה מודל שמקושר למשתמש הזה
const mongoose = require('mongoose'); const skillsSchema = mongoose.Schema({ title: { type: String, required: true }, strength: { type: Number, required: true }, creator: { type: mongoose.Schema.Types.ObjectId, ref: "Login", required: true } }); module.exports = mongoose.model('Skills', skillsSchema);
על רוב השורות דיברנו כבר, השורה הנוספת היא creator.
שורה 5:
זו השורה שתחזיק את הזיהוי שהמשתמש קבל באופן אוטומטי מבסיס הנתונים ותעתיק אותו לכאן.
מה שאנחנו אומרים בשורה הזו הוא:
לחפש מאפיין מסוג ObjectId, המיקום לחיפוש הוא ב-Login וזה שדה חובה, כך שאם הוא לא ימצא, תחזור שגיאה.
חשוב להזכיר שאין חובה שהסכמות יראו כך וניתן לבצע שינויים ותוספות, מונגו יצור את המבנה על פי הגדרות אלו ולכן חשוב לחשוב טוב לפני שמגדירים אותם.
בחלק הבא נדבר על controllers, החלק הלוגי, הפונקציות שמריצים בפועל כדי לשלוח שאילתות לבסיס הנתונים.